אסתטיקה

השתלת שיניים – השיניים שלנו עוברות במהלך החיים טיפולים שונים,

כגון סתימות או טיפולי שורש, מבנים וכתרים, ולעתים מחלת חניכיים

חמורה או עששת עמוקה גורמים לכך שאין ברירה ויש לבצע עקירה.

עקירה של שן טוחנת, לדוגמה, גורמת לנו לחוסר במשטח לעיסה שהיינו

רגילים אליו ולשינויים בסביבת העקירה: השיניים הסמוכות לשן שנעקרה זזות,

השן בלסת הנגדית יוצאת (בקיעת יתר) והעצם מתחילה להיספג.

החניכיים גם כן משתנות, סמוך לשן שנעקרה יש נסיגה של קו החניכיים

ועם השנים הספיגה של העצם ונסיגת החניכיים מתקדמת.

 

אנו רוצים להחליף את השן החסרה בשן אחרת.

לפעמים ניתן להשתמש בשיניים הסמוכות ולבצע כתרים מחוברים, או גשר.

יש לזכור שהפגיעה בשיניים הסמוכות משמעותית, הרבה פעמים יש

לבצע טיפול שורש לקראת הכנת הכתרים, וזה תהליך שפשוט

חבל לבצע כשקיימת אלטרנטיבה טובה יותר.

 

שתל דנטלי

היום אנחנו יכולים להציע להחליף את השן החסרה בשתל דנטלי,

שהוא גוף שמוכנס לתוך עצם הלסת ומתאחה עם העצם.

לאחר שהעצם והשתל התאחו היטב אפשר להתחבר לשתל באמצעות מבנה

שמוברג לתוך השתל, ובולט מעל החניכיים.

המבנה הוא בסיס שעליו מייצרים במעבדה כתר.

בתהליך השתלת השן אנחנו מתייחסים לשלב הכירורגי שבו מכינים את האתר

להשתלה ומתקינים את השתל ולשלב שיקומי או פרותטי שבו

מעבירים מידע מהפה למעבדה על אזור השתל וסביבתו

ומייצרים את הכתר שעליו ניתן ללעוס כרגיל.

 

בתחילת הדרך הרופא שביצע את השתלים הראשונים, פרופסור ברנמרק,

אמר שצריך להמתין בין השלבים השונים כדי שהעצם תעבור אינטגרציה עם השתל.

עם הזמן, יש ניסיונות לקצר את זמני ההחלמה שברנמרק הציע ולעתים מנסים

לשקם את השתלים באופן מידי לאחר הניתוח להשתלה.

זה נקרא השתלה והעמסה מידית, או שתלים ביום אחד.

טיפול זה בעל סיכויי הצלחה יפים בתנאי שנשמרים בו כללים מסוימים,

ביניהם עומס לעיסה מינימלי על השתלים החדשים, חלוקת כוחות לעיסה,

יציבות ראשונית גבוהה של השתלים, ותנאי ההשתלה עצמה.

המלצה על השתלה והעמסה מידית תלויה בגורמים רבים ויש לשקול

היטב האם היא מתאימה למטופל.

אם נדמיין מצב של שבר בעצם ברגל, למשל, הרי הרופא יקבע את הרגל

בגבס ויאסור עלינו ללכת במשך תקופה של מספר שבועות כדי שהעצם תחלים.

בהשתלת שיניים יש דימיון כי אנו יוצרים פצע בעצם ועכשיו ממתינים לריפוי.

לחץ יומיומי על המקום באמצעות לעיסה יפריע לתהליך ההחלמה.

 

השתלת שיניים – שיפור סיכויי הקליטה של השתלים

כדי לשפר את סיכויי הקליטה של השתלים החדשים בעצם המחלימה ישנן אפשרויות שונות.

אפשר לאכול מזון רך ולהימנע מלחץ ישיר על המקום, ניתן להחליש את שרירי

הלעיסה ע”י הזרקת בוטוקס, במידה ויש מספר שתלים ממליצים לבצע

שיקום מוברג שמפזר את כוחות הלעיסה בצורה

יותר נכונה על השתלים כאשר כל אחד תומך באחרים.

חשוב לשפר את היציבות הראשונית של השתלים וזה

ניתן לביצוע בשיטת osseodensification.

 

במהלך השתלת שיניים אנחנו קודחים בעצם והקידוח

מבוצע בכיוון השעון, בדומה לקידוח בקיר.

כחלק מהעניין שבבי העצם יוצאים מאזור הקדח- כמו שיש יציאה של חלקיקי

אבק וטיח כשקודחים בקיר.

ב- שיטת osseodensification הקידוח בעצם נעשה נגד כיוון השעון.

שבבי העצם לא יוצאים החוצה אלא להיפך, נדחסים פנימה על ידי המקדח.

כשהשתל מוחדר, מתקבלת יציבות ראשונית גבוהה ביותר

שאף נשמרת במשך התקופה הסמוכה.

 

שיטה זו מאפשרת לנו גם קידוח בעצם מיד אחרי עקירה וקבלת שתלים יציבים,

ואף הרמת סינוס בשיטה זעיר פולשנית.