אורן 25 רוממה, חיפה | 074-7034622
טיפולי שורש – טיפול שורש נחשב לאחד המושגים המפחידים ביותר ברפואת השיניים.
בכתבה הזאת אני רוצה להסביר קצת את המושג הזה
ולהפחית את אלמנט הפחד מהלא נודע.
שן שנפגעה מעששת (רקבון) שעברה את השכבה החיצונית, האמאייל,
חדרה לשכבה הפנימית יותר, הדנטין, ולבסוף זיהמה את מוך השן,
מגיעה למצב של כאב חריף ועז.
מתקבל מצב של דלקת מוך השן (פולפיטיס).
כאשר יש לנו בגוף מצב של דלקת, תמיד מופיעים הסימנים הבאים:
נפיחות, חום, אודם וכאב.
הנפיחות היא עקב היווצרות בצקת, יציאה של נוזלים מכלי הדם לרווח הבין תאי.
גם בשן נוצרת דלקת.
הבעיה היא שקירות השן תוחמים אזור קטן מאוד, אזור המוך,
ואין שום מקום מיותר לבצקת.
הלחץ שנוצר בתוך החלל הקטן גורם לכאב עז.
מנגנון אחר לזיהום המוך מתרחש בעקבות חבלה שבה
נשבר חלק מהשן והמוך נחשף, וישנם גם מנגנונים נוספים,
למשל חדירת זיהום מהחניכיים למוך השן דרך תעלה צדדית.
שן שסבלה מפולפיטיס, דלקת מוך השן, שלא טופלה, עברה את שלב הכאב החריף
ולבסוף הגיעה למצב שבו רקמת המוך עברה נמק.
הכאב החריף, שקודם הופיע בעוצמה אחרי שתיית נוזל קר או חם,
שלעתים העיר מהשינה בלילה, או ‘נדנד’ במשך שעות,
כאשר משככי כאבים לא הועילו הרבה, לפתע נעלם.
נותר כאב אחר, ממוקד הרבה יותר, שמופיע כאשר
נוקשים על השן החולה או לועסים עליה.
לפתע ברור מהי השן הבעייתית
(בשלב הפולפיטיס הרבה פעמים קשה לדעת איזו שן היא מקור הכאב).
אם מסתכלים בצילום רנטגן שמדגים את השורשים, מופיעה הצללה סביב קצה השורש,
עדות לספיגת עצם שהתרחשה בעקבות הופעת החיידקים ברקמה שמעבר לשורש השן,
ותאים של מערכת החיסון הגיעו לאגף אותם.
הטיפול בזיהום החריף וגם במצב הנמק שמגיע כשהזיהום לא מטופל יכול להיות
טיפול שורש או עקירה.
כשרופא שיניים עומד בפני שן במצב כזה, הוא בוחן את אפשרות השיקום של השן.
אם השן ברת שיקום, כלומר ניתן לשמר אותה בפה במצב תפקודי
לאורך זמן לאחר הטיפול, יש טעם לבצע בה טיפול שורש.
אם השן במצב רקבון מתקדם וכדי לשקמה יש “להקריב” הרבה,
כמו למשל לבצע ניתוח חניכיים שמטרתו לחשוף את החלק העליון של
השורש ולהופכו לכותרת שאותה הרופא ישקם,
יש לחשוב האם ההקרבה משתלמת במקרה זה, ולפעמים עדיף לעקור את השן.
יש לזכור, בניתוח חניכיים כזה, שנקרא ‘הארכת כותרת’, מורידים באופן
יזום חלק מהעצם התומכת את השורשים, עצם
שמשותפת לשיניים הסמוכות, ולא תמיד זה משתלם.
טיפול שורש הוא אמצעי לשיקום השן ולא מטרה בפני עצמה.
בהנחה שהוחלט לבצע טיפול שורש, הרופא יבצע קודם כל אבחנה, מה מצב המוך.
לשם כך יש לצלם את השן צילום רנטגן וכמו כן למדוד את כיסי החניכיים שסביב השן.
משתמשים בבדיקות נוספות כגון מישוש, ניקוש, הערכת התחושה בתרסיס קר ועוד.
אחרי האבחנה יש לאלחש את השן (לתת הרדמה מקומית).
במקרים מיוחדים, כאשר מוך השן נמקי, אפשר לוותר על האלחוש.
אחרי שהשן עברה אלחוש מניחים סכר גומי.
זוהי יריעת גומי מרובעת שבה מכינים חור שנועד לשן המטופלת ומשתמשים בו שמתיישב
על השן ומעגן את הגומי לשן.
חשוב להשתמש בסכר הגומי, ממספר סיבות. ראשית, במהלך הטיפול יכול להיכנס רוק
ודם מחלל הפה לתוך השן.
הרוק מלא בחיידקים ומזהם את השן.
מטרתנו היא להגיע למצב נקי ככל האפשר ולכן חשוב שלא ייכנסו חיידקים.
שנית, בטיפול שורש אנו משתמשים במכשירים שנקראים ‘פוצרים’ שנכנסים לתוך
התעלות ומנקים אותן.
פוצר עלול ליפול לחלל הפה וחס וחלילה להישאף לריאות.
כאשר סגר הגומי מותקן, הפוצר לא יכול ליפול לתוך חלל הפה.
כמו כן, במהלך הטיפול משתמשים בשטיפות שונות, חלקן חריפות,
כגון שטיפות דקינס – שמכיל כלור.
הגומי מונע דליפה של השטיפות לחלל הפה.
דבר אחרון, הגומי מבודד את השן ונותן לרופא אפשרות להתמקד
אך ורק בשן המטופלת ללא הסחות דעת וללא זיהום
המכשירים הדנטליים מהשיניים האחרות.
לאחר הנחת סכר הגומי מבצעים פתיחה של חלל השן לצורך טיפול השורש.
יש לכל שן חלל גישה מתאים.
פעולה זו חשובה ביותר, ומאפשרת גישה נוחה לתעלות בלי מאמצים גדולים על הפוצרים,
גישה לשטיפת התעלות, גישה לפעולת הסקשן מהתעלות וגישה לאיטומן.
לאחר הפתיחה מזהה הרופא את מערכת התעלות ומאתר את התעלות במקרה שלפניו.
הרבה פעמים יש תעלות שקשה למצוא, ויש להכיר את המקומות
המאפיינים של כל תעלה כזאת, ושיטות לאבחון רנטגני שלהן.
תעלה שנשכחה ולא טופלה יכולה לגרום לכישלון של הטיפול,
כי יש בתוכה שגשוג של חיידקים.
התעלות בעלות מורפולוגיה ייחודית, חלקן מתחברות או
מתפצלות בחלקים שונים בשורש, חלקן בצורות אובליות, לפעמים יש
תעלות בצורת האות C, לעתים יש תעלה מרכזית וממנה מתפצלת תעלה צדדית.
צילום רנטגן הוא קריטי בשלב הזה, ויש לבחון היטב את הצילום,
ובמידת הצורך לחזור בזויות שונות על הצילום כדי להבין את המבנה שלפנינו.
השלב הבא נקרא אקסטירפציה, שלב שמתבצע כאשר השן עם דלקת מוך
חריפה או המוך לא מודלק והוחלט לבצע בו טיפול שורש מסיבה קדם שיקומית.
כלומר יש רקמת מוך חי, מודלק או תקין.
העקרון הוא להכניס פוצר, שהוא מכשיר דומה למחט עם שנצים לתוך החלל בתעלות
ולהוציא לאט את התוכן שלהן תוך כדי שטיפות.
במקרים רבים אחרי שלב האקסטירפציה מתבצעת חבישה של השן במימת הסידן
(קלציום הידרוקסיד) או בחומר חבישה אחר ומונחת סתימה זמנית,
המטופל מוזמן להגיע לאחר שהשן נרגעת.
במקרים אחרים טיפול השורש ממשיך ומסתיים במפגש אחד.
כאשר השן המטופלת במצב נמק מוך השן, הפעולה של חדירת הפוצר וסילוק רקמה
נמקית נקראת דברידמנט.
לפעמים יש בקצה השורש מוגלה ואנו מעוניינים להגיע לאזור זה ולנקב את
הקצה כדי לאפשר למוגלה להתנקז החוצה. שטיפות בסליין עוזרות.
טיפול השורש ממשיך בהערכת אורך התעלות והכיפופים שלהן.
הרופא מחדיר פוצר ידני או ממונע לתוך התעלות ומנקה את התעלות מחומרים אורגניים,
משבבי דנטין וסידן שנמצאים בקירות וכמובן מחיידקים.
אורך העבודה חשוב לנו ביותר.
אנו מעוניינים להגיע למצב שכל התעלה עברה ניקוי
וחיטוי והתמלאה בחומר לסתימת שורש.
אם ההערכה של האורך קצרה מדי, הרי שהשארנו בקצה אזור שלא עבר ניקוי ומילוי,
אם ההערכה ארוכה מדי, הרי שיצאנו לחלל העצם ופצענו אותה
ע”י הפוצרים והחדרנו לעצם סתימת שורש.
קביעת אורך התעלות מתבצעת באמצעות מכשיר דיגיטלי שנקרא
‘אפקס לוקייטור’ או באמצעות צילומים.
עיצוב התעלות יכול להתבצע בעזרת פוצרים ממונעים שהיום הם מאוד פופולרים.
אני מעדיף להשתמש בפוצר של חברת FKG השוויצרית אחרי
שנכנסתי לאורך העבודה עם פוצרים בקוטר מסוים, מה שמאפשר לפוצר
הממונע לעבוד בביטחון מפני שבירה.
זהו פוצר חד פעמי שמשמש אך ורק מטופל אחד בשן אחת, ונקרא XP ENDO SHAPER.
הפוצר נע בתעלה בתנועות שמזכירות נחש.
הוא עשוי ממתכת מיוחדת גמישה שמתאימה את עצמה לצורת התעלה
ומנקה אותה יפה בלי להישבר בפנים.
לאחר הניקוי וכמובן שטיפות לצורך חיטוי מגיע פוצר ממונע נוסף,
XP ENDO FINISHER, שמקרצף את התעלה מבפנים ומשאיר אותה חלקה ונקיה.
בשלב זה אני נוהג לשלב לייזרים בשני אורכי גל.
לייזר ארביום יאג באורך גל 2940 ננומטר עובד כאשר התעלה מלאה
בנוזל שטיפה ויוצר בתעלה אפקט בועות.
הדפנות של התעלה מכוסים בשכבה שנקראת ‘שכבת המרח’, מעין בוץ של שבבי דנטין
וסידן שאוטם את הקירות של התעלה.
אנו מעוניינים לסלק את שכבת המרח.
חיידקים מסוגלים להיכנס לצינוריות הדנטין עד 1100 מיקרון.
כאשר התעלה מכוסה בשכבת המרח, שטיפות לא מסוגלות לסלק את החיידקים מהתעלה.
הלייזר יוצר אפקט בועות שמסלק את שכבת המרח ופותח את הצינוריות לשטיפות שלנו.
לאחר ייבוש התעלות מכניסים לייזר דיודה (באורך גל 980 ננומטר)
עם טיפ צר של 200 מיקרון לתוך התעלות.
הדיודה עובדת במנגנון שונה לחלוטין, במצב יבש, כאשר הלייזר הזה עובד
על חיידקים בעלי פיגמנט ומאדה אותם.
החיידקים בתוך התעלות מכילים הרבה פיגמנט ולכן מאוד חשופים לפעולת הלייזר.
שילוב שני אורכי הגל מאפשר חיטוי יעיל הרבה יותר של תעלות השן יחסית
לשטיפות כימיות ופעולה מכנית בלבד.
לאחר שלב החיטוי מבצעים איטום תעלות השורש בחומר שנקרא ‘גוטה פרקה’
ובצמנט שמזרימים לתוך התעלות.
אני מעדיף צמנט של אותה חברה שוויצרית שנקרא BC SEALER.
נחשב לצמנט יעיל מאוד שלא משנה את נפחו לאחר הטיפול ונותן תוצאות מעולות.
לאחר מילוי השן בסתימת השורש מבצעים סתימה זמנית ולרוב משחררים את השן מסגר
(מורידים מעט גובה כדי שהשן לא תבוא במגע ישיר עם השן שממול).
תוך שבועיים מסיום טיפול השורש יש להגיע לבצע מבנה ובחלק גדול
מהמקרים מבצעים גם כתר כדי לשמור על השן מפני שברים ועששת נוספת.
מקווה שהמידע יפחית מעט מהפחד לפני טיפולי שורש.
נתון שחשוב לדעת, טיפול שורש שמבוצע בידי רופא שיניים מיומן מצליח
באחוז גבוה של המקרים, הרבה מטופלים שעוברים אצלי טיפולי שורש
מספרים שהחוויה לא הייתה נוראה בכלל, ולרוב אין כאבים בטיפול.
לקביעת תור ומידע נוסף השאירו פרטים: