אסתטיקה

מחלות עיקריות בבריאות השיניים

טיפולי חניכיים – במהלך החיים יש שתי מחלות עיקריות שפוגעות לנו בבריאות השיניים.

מחלת העששת גורמת רקבון השיניים ומחלת החניכיים

פוגעת במנגנון התמיכה הטבעי של השיניים.

בניגוד לעששת, שהרבה פעמים “מודיעה” על קיומה, עקב כאבי שיניים,

מחלת החניכיים היא מחלה איטית ושקטה, שלרוב אינה כואבת,

ולכן רבים מאוד אינם מודעים כלל שיש להם מחלה זו.

 

תהליך מחלת חניכיים

מחלת חניכיים מתחילה תמיד בדלקת חניכיים.

כמעט לכל האוכלוסייה יש דלקת בחניכיים והסימנים לכך:

החניכיים אדומים, מבריקים, מדממים יחסית בקלות בזמן צחצוח, לעתים גם באכילה.

לעתים ניתן לראות אבנית בגבול בין השיניים לחניכיים.

 

מחלת חניכיים פוגעת באחוז לא מבוטל מבין האנשים שיש להם דלקת בחניכיים –

כשליש מהאוכלוסייה, והיא מחלה שגורמת לאבדן התאחיזה הטבעית של השיניים.

שורשי השיניים נמצאים בתוך עצם שנקראת עצם אלבאולרית.

העצם הזאת משתנה עם השנים, ונספגת כאשר השיניים חסרות.

החניכיים מצפות את העצם ועוקבות אחרי המתאר שלה.

לפיכך, עקירה של שן גורמת לספיגת העצם שבעבר כיסתה את שורשי השן והחניכיים

משנות את המתאר שלהן בהתאם.

במצב של חסר חלקי או מלא של שיניים מתקבל מראה שונה של הלסת

ומראה הפנים משתנה גם כן.

 

ממה נגרמת מחלת חניכיים

מחלת החניכיים היא מחלה שהרבה גורמים משפיעים עליה, (מחלה מולטי פקטוריאלית).

בין הגורמים סיבות תורשתיות (להורים הייתה מחלת חניכיים), סיבות תזונתיות,

ההיגיינה של חלל הפה, (והאם מתקיימים ביקורים סדירים אצל רופא השיניים והשיננית),

החיידקים שנמצאים בפה של המטופל, ישנן מחלות רקע שונות של מערכת החיסון

שקשורות למחלת החניכיים, עישון מגביר את המחלה,

סוכרת מאוד משפיעה על המחלה, ועוד.

 

מחלת החניכיים היא מחלה זיהומית.

אנו מכירים את החיידקים העיקריים הפוגעים בחניכיים,

אלה נקראים ‘חיידקים פריו-פתוגניים’.

 

כדי להבין את היווצרות המחלה והתקדמותה יש להבין את

הנישה הביולוגית שבה אנו מתעסקים.

סביב השורש של השן ישנה עצם אלבאולרית בעלת חיבורים לשורש באמצעות רקמת

חיבור דקיקה שמכונה PDL .

החניכיים שאנו רואים כשמסתכלים במראה קרוב לשיניים נקראים החניכיים החופשיים.

באזור החיבור שבין גבול החניכיים עם השן יש רווח שמכנים “כיס חניכיים”.

ניתן למדוד את עומקו של הכיס.

כים נורמלי הוא בעומק של עד כ 3 מ”מ.

בחלל זה חיים חיידקים ויש בו נוזל שנקרא נוזל החניכיים, נוזל זה הוא תסנין של כלי דם

מהחניכיים ומספק מזון לחיידקים הללו.

יש להבין, חיידקים תמיד יחיו שם בשיווי משקל עם הגוף שלנו.

כל עוד החיידקים הללו לא גורמים לנזק והורסים את מערכת התמיכה של השורש,

לא מתקיימת מחלת חניכיים, זה המצב הנורמלי.

 

ברגע ששיווי המשקל מופר ולמערכת הזאת נכנסים חיידקים שמצליחים להפר את המאזן

(זה יכול לקרות בגלל בעיה במערכת החיסון, למשל) עלולה להתחיל מחלת חניכיים.

החיידקים הפריו פתוגניים גורמים לספיגת העצם האלבאולרית, נדידת רקמת החיבור

(ה PDL ) וכאשר מודדים את הכיס מגלים עומק משמעותי יותר ולרוב גם דימום.

סימני הדימום ועומק הכיס חשובים לנו בזמן בדיקת החניכיים ואנו מתעדים אותם

בגיליון מיוחד על ציר הזמן (בדיקה חוזרת כל מספר חודשים שמאפשרת השוואה חוזרת).

 

החיידקים יוצרים מארג תלת ממדי וקשרים ביניהם כאשר הם מחליפים שדרים כימיים

ומקיפים את עצמם במעטה שמגן עליהם.

החיידקים בעלי יכולת מופלאה של קישור זה לזה ולמשטחים שונים,

ונוח להם להיקשר למשטחים מחוספסים,

לכן האבנית הנוצרת מאפשרת לחיידקים כר נוח לקישור לשיניים

וקשה מאוד להסירם בצורה מלאה.

החיידקים גם בעלי יכולת חלוקה מהירה מאוד וחלקם בעלי יכולת ניידות בתוך כיסי החניכיים,

תכונות אלו מאפשרות להם כושר הישרדות מרשים וגם לאחר פעולה של ניקוי,

אוכלוסיית החיידקים הפתוגנים מתאוששת וחוזרת לבסוף לקדמותה.

 

טיפול במחלת חניכיים

היות ומחלת החניכיים היא מחלה כרונית, שפוגעת במטופל לאט יחסית,

ונמשכת במשך עשורים, הטיפול במחלה צריך להיות מותאם -זה לא ‘זבנג וגמרנו’.

אנטיביוטיקה חד פעמית תעזור לתקופה קצרה.

החיידקים יחזרו.

לפיכך, רק במקרים מאוד מסויימים אנו מטפלים במחלת חניכיים באמצעות אנטיביוטיקה.

הטיפול המקובל הוא ניקוי עמוק של השיניים מעל ומתחת לחניכיים.

טיפול זה מבוצע לרוב במספר מפגשים, תחת אלחוש מקומי,

במהלכו הרופא מסלק את האבנית, חיידקים שדבוקים לאבנית ורקמה חולה.

לעתים, הרופא משתמש בתכשירים אנטיביוטיים או אנטיספטיים (קוטלי חיידקים)

המוחדרים לכיסי החניכיים ופועלים בשחרור מושהה, במשך שבועות.

טיפול זה הוא לא חד פעמי, כי כאמור אוכלוסיית החיידקים משתקמת בדרך כלל.

יש צורך לחזור על כך אחת לכמה זמן.

 

כיצד מאבחנים מחלת חניכיים

אבחנה של מחלת החניכיים נעזרת בצילום רנטגן שמדגים לנו כמה עצם חסרה,

כמו כן ניתן לקחת דגימות מיקרוביאליות מכיסי החניכיים ולבדוק את

הרכב החיידקים והכמות שלהם ולנסות להשיג

שיפור במדדים של עומק הכיסים והרכב החיידקים.

 

טיפול חניכיים בלייזר

שיטת טיפול חדשנית יחסית היא טיפול חניכיים בלייזר.

אנו נעזרים בשני אורכי גל.

בתחילת הטיפול משתמשים בלייזר דיודה, הטיפול הזה נעשה ללא מגע וללא כאב.

בתוך החניכיים חיים החיידקיים הפריו פתוגניים, רובם (95% מהם) מכילים פיגמנט.

לייזר הדיודה פועל על הפיגמנט.

קרן הלייזר חודרת דרך החניכיים וקוטלת את החיידקים.

המשך הטיפול הוא כרגיל, אלחוש מקומי והקצעת שורשים

(ניקוי עמוק מתחת לקו החניכיים).

לאחר הקצעת השורשים, משתמשים בלייזר אחר, מסוג ארביום.

הלייזר הזה מעביר קרן לייזר בתוך כיס החניכיים וקוטל חיידקים נוספים.

אנו מנסים להגיע לכיסים כמה שיותר נקיים.

המחקר הקליני מראה ששילוב של שני אורכי הגל מביא תוצאות יפות מאוד

מבחינת צמצום עומק הכיסים, הפחתה בדימום, והפחתה בסימני

הדלקת כגון נפיחות, אודם וכאב.

הדרכה נכונה לצחצוח יכולה בשלב זה להוביל לחניכיים בריאות, ללא צורך בניתוח חניכיים.

אם כי, לא תמיד אפשר להבטיח הצלחה כזאת למטופלים.

עדיין יש מקום לניתוחי חניכיים בחלק מהמקרים, כאשר מטרות

הניתוחים הם שיפור האסתטיקה, השתלת חניכיים, בנייה מחודשת של עצם ועוד.

 

אני נוהג במקרים מתאימים לקחת דגימות מיקרוביאליות ולשלוח למעבדה לפני הטיפולים.

לאחר סדרת מפגשים של טיפולים בהקצעת שורשים ושימוש בלייזר אני שולח דגימות

חוזרות מהכיסים שהיו עמוקים בבדיקה הראשונית.

התוצאות ברוב המקרים טובות מאוד, כאשר יש לנו צמצום בעומק הכיסים והפחתה במדדי

הדלקת וגם שינוי בחיידקים הפריו פתוגנים.

האתגר הוא לשמר את המצב הבריא לאורך זמן וזו בדיוק הסיבה שיש לבצע טיפולים

חוזרים אחת לתקופה.